Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 14b

שְׁלֹשָׁה כְּלָלוֹת – בְּאַרְבָּעָ[ה] מְקוֹמוֹת.

Traduction

There are only three distinct principles, but they are listed as four cases because they apply in four different places.

Rachi non traduit

שלשה כללות בד' מקומות. דאין כאן אלא ג' דינין ברשות הניזק חייב בכל ברשות המזיק פטור מכל בחצר השותפים חייב בח''נ בקרן ופטור על השן והרגל אבל ארבעה מקומות הן שאינן דינן שוה דיש חצר השותפין שהוא חייב בה על השן כגון דמיוחדת לחד לפירות ולשניהן לשוורין:

מַתְנִי' שׁוּם כֶּסֶף, שָׁוֶה כֶּסֶף. בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְעַל פִּי עֵדִים – בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.

Traduction

MISHNA: The determination of payment of damages is made by monetary appraisal. One pays with items worth money. This halakha applies before a court. And it is based upon the testimony of witnesses who are free men, i.e., men who are not Canaanite slaves, and who are members of the covenant, i.e., Jews. And women are included in the halakhot of damages in the same way as men. And both the injured party and the one liable for the damage are involved in the payment. The Gemara will explicate each of these principles.

Rachi non traduit

מתני' שום כסף. כולה מתניתין מפרש בגמרא:

גְּמָ' מַאי ''שׁוּם כֶּסֶף''?

Traduction

GEMARA: What is the meaning of: The determination of payment of damages is made by monetary appraisal?

Rachi non traduit

גמ' שום זה. של נזקין:

אָמַר רַב יְהוּדָה: שׁוּם זֶה לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּכֶסֶף.

Traduction

Rav Yehuda says: This appraisal of the damage caused should be made only in terms of the monetary value of the damage.

Rachi non traduit

לא יהא אלא בכסף. שיהו ב''ד שמין כמה שוה הנזק מנה או מאתים וכך ישלם לו:

תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה טַלִּית, וְטַלִּית שֶׁהִזִּיקָה פָּרָה – אֵין אוֹמְרִים: תֵּצֵא פָּרָה בְּטַלִּית וְטַלִּית בְּפָרָה, אֶלָּא שָׁמִין אוֹתָהּ בְּדָמִים.

Traduction

The Gemara notes: We learn, in this mishna, this halakha that the Sages taught explicitly: In a case in which a cow damaged a cloak, and the cloak injured the cow, e.g., the cow tread on it, thereby damaging it, and it became entangled in the cow’s legs, causing the cow to trip, one does not say that it may be presumed that the damage to the cow is offset by the damage to the cloak and the damage to the cloak is offset by the damage to the cow, and therefore the owners of both are exempt from any payment. Rather, the court appraises separately the damage caused to each side in terms of its monetary value and only then calculates to what extent the liabilities offset each other.

Rachi non traduit

תנינא. במתניתין להא דת''ר בברייתא וש''מ דהא ברייתא עיקר היא:

פרה שהזיקה טלית. שדרסה עליה בחצר הניזק וטלית שהזיקה פרה ברה''ר כגון שנתקלה בהמה בטלית ונשבר רגל פרה:

אין אומרין תצא פרה בטלית. יטול את הפרה שהזיקה טליתו ולא תהא נשומית אלא הן חסר והן יותר יטלנה:

אלא שמין אותה בדמים. שמין הניזקין בכסף ולפי מה שהזיק את חבירו יותר ישלם (ומי שהזיק את חבירו יותר ישלם):

Tossefoth non traduit

פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה. פי' הקונטרס שהזיקו זה את זה ושמין הנזק בכסף ומי שהזיק חבירו יותר ישלם העודף וקשה דע''כ פרה שהזיקה טלית היינו בחצר הניזק או בכוונתו להזיק והוי קרן או דרך. הלוכו והוי רגל וטלית שהזיקה פרה היינו ברה''ר דהוי מטעם בור דאי אפשר לאוקמי פרה שהזיקה. טלית נמי ברה''ר ומטעם קרן דאם כן היה פטור בעל פרה כדאמר לקמן בפרק ב' (בבא קמא דף כ.) דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור ואפילו אם נפרש שכן אירע שפרה הזיקה טלית בחצר ברשות הניזק וטלית שהזיקה פרה ברה''ר אכתי מתניתין היא לקמן בפרק המניח (בבא קמא דף לג.) ב' שוורין תמים שחבלו זה בזה משלמים במותר ח''נ מועדים משלמים במותר נ''ש וי''ל דקתני והדר מפרש ור''ת מפרש דאו או קתני כמו חלץ ועשה מאמר ונתן גט ביבמות (דף נ.) ולא בא לאשמועינן שאין אומרים שיקח כל הטלית בשביל מה שהזיקו דהא טלית בור הוא ולא משלם מגופו ועוד נמי שמעינן הא ממתניתין דהמניח אלא אומר ר''ת דאין אומרין תצא פרה בטלית בא לאשמועינן דלא כר''ע דאמר לקמן בהמניח (שם) יוחלט שור לניזק אלא יושם כרבי ישמעאל ובקרן מיירי וטלית בפרה אתא לאשמועינן דלא גבי מיתמי דלא ס''ד דליגבי אף ע''ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי דמה שאמרה תורה מן העלייה זהו ליפות כחו של ניזק דאם אין המזיק שוה נזקו ישלם מן העלייה אבל ביתמי דאי משתלמי מן העלייה הוה פסידא דניזק דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי ואי משתלם מגופו יגבה אפי' מיתמי דהוי כאלו תפס מחיים וה''א דמשלם מגופו ול''ג פרה שהזיקה טלה דא''כ ליתני שוורים שחבלו זה בזה כדלקמן בהמניח (שם) ודרך הש''ס להזכיר פרה וטלית כדאמרינן (לקמן בבא קמא דף צד:) הניח להם אביהם פרה וטלית:

''שָׁוֶה כֶּסֶף'' –

Traduction

§ The mishna continues: With items worth money; to what does this refer?

Rachi non traduit

שוה כסף. כלומר שוה כסף יפרע לו:

דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''שָׁוֶה כֶּסֶף'' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. אֲבָל אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן.

Traduction

This is as the Sages taught in a baraita: Payment is made with items worth money. This teaches that the court attends to the collection of damages only in order to collect from property that serves as a guarantee, i.e., land. But if the injured party proceeded, of his own accord, to seize movable property from the one liable for the damage, the court collects damages for him from those items he seized. According to the baraita, the phrase: Items worth money, is referring to land.

Rachi non traduit

מלמד שאין ב''ד נזקקין. ליפרע מן המזיק אא''כ יש לו קרקע דהיינו שוה כסף דמתניתין ולקמן מפרש מאי משמע:

אָמַר מָר: ''שָׁוֶה כֶּסֶף'' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. מַאי מַשְׁמַע?

Traduction

The Gemara analyzes this: The Master said in the baraita: Payment is made with items worth money. This teaches that the court attends to the collection of damages only in order to collect from property that serves as a guarantee, i.e., land. The phrase: Items worth money, therefore, is used as a term for land. The Gemara asks: From where is this inferred?

אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַשָּׁוֶה כֹּל כֶּסֶף. מַאי נִיהוּ? דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ אוֹנָאָה. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי אֵין לָהֶן אוֹנָאָה!

Traduction

Rabba bar Ulla says that the phrase: Items worth money, is referring to something that is worth any amount of money, and what is that? It is something that is not subject to price fraud, which is the halakha with regard to land. Unlike the sale of movable property, the sale of land is valid irrespective of the sum for which the land is sold. The Gemara challenges this explanation: But slaves and documents are also not subject to price fraud, and yet these are not included in the phrase: Items worth money, as the court does not collect payments of damages from them.

Rachi non traduit

דבר השוה כל כסף. שנותנין עליו וקפריך מאי ניהו דאין להן אונאה מאי כל כסף דקאמרת דאין להן אונאה שאפילו קנאן ביותר מדמיהן שתות אין מוכר חייב להחזיר לו כדקאמרינן בפרק הזהב (ב''מ דף נו.) העבדים והשטרות והקרקעות אין להן אונאה אפילו קנאן ביותר מדמיהן:

שטרות. אם מכר שטרות לחבירו אין יכול לוקח לתבוע ממנו אונאה:

Tossefoth non traduit

דבר השוה כל כסף. לאו דוקא דיתר מפלגא. יש להם אונאה כדמשמע בפרק הזהב (ב''מ דף נז:) אלא שוה כל כסף יותר ממטלטלי:

אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַנִּקְנֶה בְּכֶסֶף. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי נִקְנִין בְּכֶסֶף!

Traduction

Rather, Rabba bar Ulla said: The phrase is referring to something that is acquired with money, which is the halakha with regard to land but not with regard to movable property (see Kiddushin 26a). The Gemara rejects this explanation: But slaves and documents are also acquired with money.

Rachi non traduit

דבר הנקנה בכסף. בלא משיכה דקרקע נקנה בכסף בפ''ק דקדושין (דף כו.):

עבד נמי נקנה בכסף. כדקתני בקדושין (דף יד.):

Tossefoth non traduit

עבדים ושטרות נמי ניקנין בכסף. ול''ג שטרות דאין נקנין בכסף אלא במסירה ובשטר ואפילו בחליפין נמי צ''ע ובקונטרס פירש דלא אתפרש היכא ששטרות נקנין בכסף:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ''שָׁוֶה כֶּסֶף'' – וְלֹא כֶּסֶף, וְהָנֵי כּוּלְּהוּ כֶּסֶף נִינְהוּ.

Traduction

Rather, Rav Ashi said: The phrase is referring to something that is worth money, but is not actually money, and all these things, i.e., movable property, slaves, and documents, are considered like actual money because they have the defining characteristics of money in that they are valuable and portable.

Rachi non traduit

אלא אמר רב אשי שוה כסף. דהיינו קרקעות והכי משמע שוה כסף ישלם ולא כסף עצמו והני כולהו מטלטלים ועבדים ושטרות כסף נינהו דמצי לאמטויינהו ממתא למתא ומזדבני:

רָמֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה בַּר חִינָּנָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, תָּנָא: ''שָׁוֶה כֶּסֶף'' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְהָתַנְיָא: ''יָשִׁיב'' – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין!

Traduction

Rav Yehuda bar Ḥinnana raises a contradiction to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua: In the baraita cited earlier it is taught: The mishna’s statement that payment is made with items worth money teaches that the court attends to the collection of damages only in order to collect from property that serves as a guarantee, i.e., land. But it is taught also in another baraita: The verse states the superfluous phrase: ''He shall recompense'' (Exodus 21:34), to include items worth money, and even bran, a relatively inferior commodity, is accepted as a valid form of payment. The first baraita teaches that only land is a valid form of payment, whereas the second baraita teaches that one may pay even with movable property.

Rachi non traduit

שוה כסף אפי' סובין. אלמא דמטלטלין נמי גבינן לניזקין:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּיַתְמֵי.

Traduction

The Gemara answers: With what are we dealing here in the baraita that teaches that the court collects damages only from land? We are dealing with a case where damages are collected from orphans whose father was liable to pay damages. The baraita teaches that the liability inherited by the orphans applies only to the land they inherited from their father as it is liened to their father’s debts.

Tossefoth non traduit

ביתמי. וא''ת לרב ושמואל דאית להו בפרק גט פשוט (ב''ב דף קעה.) דשיעבודא לאו דאורייתא ומלוה על פה לא גבי מיורשין אפי' נכסים שיש להן אחריות אין נזקקין ויש לומר דאיירי בשעמד בדין.:

אִי בְּיַתְמֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן. אִי בְּיַתְמֵי, אַמַּאי בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן?

Traduction

The Gemara asks: If the baraita is referring to collection from orphans, say, and try to explain accordingly, the latter clause of the baraita: But if the injured party proceeded, of his own accord, to seize movable property from the one liable for the damage, the court collects damages for him from those items he seized. The Gemara asks: If, as suggested, the baraita is referring to collection from orphans, why does the court collect damages for him from those items he seized, as the father’s movable property is not liened to his debts?

Rachi non traduit

ביתמי. קאמרינן דאי שבק להו אבוהון המזיק מקרקעי גבי מינייהו אבל ממטלטלי לא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב דאיכא למימר לאחר מיתת אביהן קנאום:

כִּדְאָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים; הָכָא נָמֵי – שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים.

Traduction

The Gemara answers: The case is like that which Rava says that Rav Naḥman says with regard to a mishna (Ketubot 84a), which teaches that creditors who seize movable property as payment for a debt may keep those items: That is referring to a case in which he seized the property while the debtor was still alive. Here also, the baraita is referring to a case in which he seized the property while the one liable for the damage was still alive.

Rachi non traduit

כדאמר רבא אמר רב נחמן. במסכתא כתובות בפרק הכותב:

שתפס מחיים. דאבוהון:

''בִּפְנֵי בֵּית דִּין'' –

Traduction

§ The mishna continues: Before a court. What does this phrase mean?

Rachi non traduit

בפני ב''ד. הכי משמע מתניתין שוה כסף בפני ב''ד שיהו קרקעותיו בפני ב''ד:

פְּרָט לְמוֹכֵר נְכָסָיו וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לְבֵית דִּין.

Traduction

This phrase should be understood as a qualification of the previous phrase in the mishna that teaches, as the Gemara explained, that a court collects damages only from land. The mishna then teaches that the court collects only from land that is still in the possession of the one liable for the damage when he appears in court. This excludes a case where the one liable for the damage sells his landed property and afterward goes to court. Since at the time of the hearing he no longer owns land, the court does not collect damages from it.

Rachi non traduit

פרט למוכר נכסיו. וכילה המעות ובא לבית דין שאין בית דין נפרעין מן הלקוחות:

שְׁמַע מִינַּהּ – לָוָה וּמָכַר נְכָסָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא לְבֵית דִּין, אֵין בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן?!

Traduction

The Gemara challenges this: Should we conclude from the mishna that if one borrows money and then sells his landed property, and afterward he goes to the court, the court does not collect the loan from those landed properties that he sold? This is certainly incorrect, as the creditor has a lien on the debtor’s property from the time that he borrows the money.

Rachi non traduit

ש''מ. בתמיה והא קי''ל דאתי מלוה וטריף:

Tossefoth non traduit

שמע מינה לוה ומכר נכסיו כו'. פי' הקונטרס והא קיימא לן דאתי מלוה וטריף ותימה אי נזקין כמלוה בשטר הוא לא הוה ליה למימר ש''מ כו' אלא ה''ל למיפרך והתנן. המלוה חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדים ואי חשיב מלוה ע''פ א''כ מאי קאמר ש''מ אין ב''ד גובין לו מהן הא פשיטא דאין גובין דהתנן המלוה חבירו בעדים גובה מנכסים בני חורין ואי היא גופה קדייק ש''מ דאין גובין לו מהן והוי כמלוה על פה ואע''ג דנזקין מלוה הכתובה בתורה היא וקשה למ''ד בפ''ק דערכין (דף ו:) דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא א''כ אמאי אמר לוה ומכר נכסיו. הוה ליה למימר ש''מ מלוה הכתובה בתורה לאו כשטר דמיא ומפרש ר''ת ש''מ לוה ומכר נכסיו אין ב''ד גובין לו מהם מן התורה דשיעבודא לאו דאורייתא ולהכי בנזקין נמי לא גבי דבמלוה בשטר דוקא תקון רבנן דליגבי ממשעבדי משום נעילת דלת דאי שיעבודא דאורייתא ובמלוה ע''פ מדרבנן הוא דלא גבי משום תקנת לקוחות א''כ תיקשי הכא אמאי לא גבי בנזקין דהכא ליכא תקנה דלקוחות ולא דמי למלוה על פה דהתם מאן דיזיף בצנעא יזיף אבל מזיק לא דייק ואית ליה קלא וקשה למ''ד שיעבודא דאורייתא פרק גט פשוט (ב''ב דף קעה:):

אֶלָּא פְּרָט לְבֵית דִּין הֶדְיוֹטוֹת.

Traduction

Rather, the phrase: Before a court, should be understood as an independent clause that excludes a court of non-ordained judges [hedyotot] from judging all types of damages, as the payment for certain types of damage is considered to be a fine, and only expert judges who have been ordained are able to impose fines.

Rachi non traduit

אלא. להכי אתא מתניתין דב''ד מומחין דנין דיני קנסות ולא בית דין הדיוטות:

Tossefoth non traduit

פרט לבית דין הדיוטות. פ''ה לענין דיני קנסות ואע''ג דמתניתין לא איירי בקנסות למ''ד תנא שור לרגלו ומבעה לשינו מ''מ מרמז לנו התנא במתני' אפי' במילי דלא איירי ברישא דה''נ מפרש בסמוך ע''פ עדים פרט למודה בקנס ואח''כ באו עדים:

''עַל פִּי עֵדִים'' –

Traduction

§ The mishna continues: Payment is made based upon the testimony of witnesses.

Rachi non traduit

ע''פ עדים. שיעידו על הנזק בב''ד שזה הזיקו:

פְּרָט לְמוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, שֶׁהוּא פָּטוּר.

Traduction

The Gemara explains: This clause is stated to exclude from liability one who admits he is liable to pay a fine, even if witnesses come afterward and testify that he is liable to pay it. The mishna teaches that he is nevertheless exempt, due to his admission.

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

The Gemara asks: This works out well according to the one who says: One who admits he is liable to pay a fine is exempt, even if witnesses come afterward and testify to his liability. But according to the one who says: With regard to one who admits he is liable to pay a fine and then witnesses come afterward and testify that he is guilty, he is liable to pay the fine, what is there to say in explanation of this clause of the mishna?

Rachi non traduit

הניחא למ''ד כו'. פלוגתא הוא לקמן בפרק מרובה (בבא קמא דף עה.):

Tossefoth non traduit

אלא למ''ד מודה בקנס ואח''כ באו עדים דחייב מאי איכא למימר. למודה בקנס ולא באו עדים כלל לא אצטריך דמתניתין היא במרובה (לקמן בבא קמא דף עד:) דע''פ עצמו פטור דלא שייך תני והדר מפרש דאין מאריך שם יותר מבכאן:

סֵיפָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ –

Traduction

The Gemara answers: This clause does not serve to exclude some other case; rather, it is needed to preface the latter clause that teaches that the only people who are accepted as witnesses in cases of damages are both

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source